- מצופות
- מְצוֹפוֹתf. pl. (צָפָה; cmp. b. h. מכורות, fr. כרה) (also used as sing.) a tube for measuring distances, a sort of telescope. Y.Erub.V, 22d top (read:) מביא מ׳ ומשערוכ׳, v. מֵישֵׁר (cmp. Tosef. ib. VI (V), 13). Y. ib. IV, 21d bot. מ׳ היו לווכ׳ (not מצודות) he had a telescope (Bab. ib. 43b שפופרת), v. מֵישַׁר.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
